<h1>אמרכל — הלכ' איסור והיתר</h1>
<h2>דף ו:</h2>
אם מלח שחוטה בהדי נבלה אפי' בכלי מנוקב השחוטה אסורה כדאמרי' לרבות צירן ורוטבן וציר דגים דרבנן ולפיכך קונין דגים מלוחים מן הגוי אע"ג דספק שמא מלחו עם טמאים וציר דגים דרבנן כדאי' שילהי פ' אין מעמידין [מ' ע"א] אמנם תבא מארה לאיש שרואה דגים טמאים עם טהורים ביחד וקונה אותם ועליהם נאמר [הושע י"ד] ופושעים יכשלו בם. פסק המיימוני דאין לוקחים דגים מלוחים מרוסקים אא"כ ראשו ושדרו וזנבו קיים.
<h2>דף ז:</h2>
וכללא הכי דביצה של עוף טמא או ביצה טהורה שיש בה אפרוח או ביצה שיש בה דם שנתבשלו עם ביצים אחרים בקליפה ובלא קליפתה הכל אסור עד שיהיה בו ס' מן ההיתר. ופר"ת דמן הדין ביצת עוף טהור אסור משום אבר מן החי אלא שמתיר הכתוב בפ' שלוח הקן [עי' ק"מ ע"א] תקח לך בראוים לך ומקרא דבת היענה לאסור חלב של בהמה טמאה ודבש דבורים מותר פר"ת לפי שאינו יוצא מגופו אלא שמביאים עשבים בפיהם ומקיאות בכוורת למצוא לאכול בימות הגשמים ומה שאנו מוצאים איברים של דבורים בתוך הדבש אין להם טעם ואין לאסור דהוי להו כרגלי חמור דמותרים ודבש בכל דבר הוי נ"ט לפגם.
<h2>דף לט.</h2>
מחט שנמצאת בריאה והריאה הובאה לפנינו [שלימה] קי"ל כרבנן דמכשירי בין בקטינתא בין באלימתא ואפילו קופא לבר רק כשנפח הריאה ולא יצא הרוח וההיא דר' אמי מחט דאישתכח בדרא דאוני וטרף ר' (אחאי) [אמי] לא בא לפניו כ"א חתך אחד אבל כשבאה לפנינו שלימה ונמצא המחט בתוכה אפילו נתאכל סביב כשרה ואין בכך כלום דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון, אמר רב אשי חזינא אי קופא לגו פי' ראש המסמר שהוא גדול בתוך הכבד כשרה כי ודאי דרך (הקופה) [הקנה] והסמפון בא לתוך הכבד דאי דרך הושט אל הכבד לא היה העבה נכנס בכבד ואי קופא לבר טריפה דנקובי נקיב ובריאה אין חלוק בין קופא לבר או קופא לגאו בכל ענין כשרה משום דסמפון הריאה רחב ויש לו חלל גדול גם יש מכשירים במחט הנמצא בריאה והריאה לפנינו הובאה שלימה.
<h2>דף מ.</h2>
כל יתר כנטול דמי גבי דריאה וגבי רגלים פירש"י דיש לו רגל יתר כאלו נטל אחד מרגליה והרי אין לה כ"א רגל וטריפה וכן היה קבלה להם ור"י פי' כל יתר כנטול דמי דווקא כשהיית' דביקה וסמוך לרגל וכיון דההיא יתר כנטול דמי הוי כאלו נחתך הרגל במקום שדבוקה אותה היתירה וכן גבי ריאה היכא דלא קימא בדרא דאוני חשבינן כאלו נטול והוי נקב.
